כבר בראשית הקמת הצבא הוחלט לגייס נשים, ובן גוריון הצדיק זאת בשל שתי סיבות: צורך בכוח אדם וכיבוד חוק השוויון. עם זאת, בתחילת הדרך הנשים לא היו שוות בין שווים, אלא בעיקר איישו תפקידים צדדיים. הן היו מורות, אחיות ופקידות – תפקידים שיותר זוהו דאז עם מעמד האישה. אט אט נפתח חייל הנשים והנשים החלו להגן על יישובים ולקבל תפקידים מנהלתיים, אם כי עדיין לא הגיעו אל קו הלחימה. מדוע? לפני הקמת צה"ל נשים כן לקחו חלק בחזית (מטעם ההגנה והאצ"ל) וחלקן נפלו בשבי. אי לכך הוחלט לא לאפשר יותר לאישה תפקיד שמצריך כושר גופני או לחימה.

שינוי גישה

לאורך השנים הנשים היוו חלק אינטגרלי מהצבא, אך תמיד ריחפה מאחורי הקלעים חלוקה מגדרית ברורה, כך שהיו שהגדירו דאז את המצב במילים הבאות: "צה"ל של הדור הראשון הוא צבא של גברים כמשרתי העם, ושל נשים כמשרתות הגברים". המפנה חל בתום מלחמת יום הכיפורים. לאחר המלחמה התעורר צורך לייצר כוח מאסיבי, כך שהנשים עברו הכשרות ייעודיות לתפקידים שעד אז היו סגורים בפניהן. אם נקפוץ להווה, נמצא שהמגמה לשלב כמה שיותר נשים במערך הלחימה רק גובר, עובדה שמציבה נשים בשטחי לחימה, ולו מעבר לגבול. כיום הצבא מוקיר את התרומה הגדולה, את רוח הלחימה הנשי ואת הפוטנציאל הגדול שטמון בהן, ועל כן בין היתר הוחלט שנשים לוחמות חי"ר יוסבו למפקדות טנקים.

העתירה ששינתה את הכללים

ב1995 אליס מילר הגישה עצירה בפני בג"ץ, כיוון שצה"ל סירב לזמן אותה לקורס טיס – רק בשל שיקול מגדרי. בג"ץ קבע כי מעשה זה פסול, קבע שנשים זכאיות לשוויון הזדמנויות. פסיקה זו הייתה מאוד משמעותית והשפיעה על מגוון החלטות פיקודיות – צה"ל פתח את שורותיו לנשים (גם כשהיה מדובר בתפקידים שהיו מוגדרים אך ורק לגברים) ללא קשר לצרכים ביטחוניים, אלא מתוך תפיסה שנוגעת לערך ושוויון. כל זאת הוביל לכך שבתחילת שנת 2000 עבר התיקון לחוק שירות הביטחון, תיקון שקובע שכל אישה מחזיקה בזכות שווה למלא את סך התפקידים בצה"ל. מכאן שתחילה חיל הטיס נפתח בפני נשים ולאחר מכן גם תפקידים נוספים, כך שכיום יש לוחמות נ"מ, לוחמות מג"ב, לוחמות מוטסות, לוחמות בגדוד קרקל וכדומה.

מה מספרים לנו המספרים?

אם נבחן מה מהספרים מספרים, נמצא שאם בשנות ה80 היו פתוחים בפני נשים רק כ55% מסך התפקידים בצה"ל, הרי שבשנת 1995 השיעור עלה ל73%, בשנת 2005 השיעור עלה ל88% ובין השנים 2013 ל2017 מספר הלוחמות זינק ל350%. לאור השינוי הדרסטי בוטל חיל הנשים ואת מקומו תפסה היחידה לענייני נשים. לסיכום נציין שכיום כל מי שמשרת בצבא, בין אם הוא גבר או אישה, תופס את מקומו רק בהתאם לקריטריונים עניינים שמשקפים תכונות אישיות ויכולות – ללא שום קשר למגדר. כל זה נקבע בין היתר החל מהצו הראשון ועד המבחנים השונים שמתקיימים במסגרת תהליך הגיוס.